יום ראשון, 23 במרץ 2014

The spring is here





























אני לובשת: מעיל - אסוס, שמלה - זארה, סנדלים - פול אנד בר, תיק - וינטאג' מתנה מסבתא, שרשרת - מהעיר העתיקה.

השנה חיכיתי בסבלנות לבואו של האביב ובמבט לאחור נראה כי דיכאון החורף פסח עלי הפעם. אולי בגלל שהייתי עסוקה עד מעל הראש בלימודים ובעבודה, החורף עבר לי מהר וכמעט ללא דרמות מיוחדות. מדהים כמה שעונות השנה משפיעות על כמעט כל פרמטר בחיים שלנו. אביב מבחינתי מסמל יותר מכל התעוררות וזמן נפלא לשינויים והתחלות חדשות. יש פתאום יותר חשק לצאת מהבית בערב, כשכבר לא כל כך קר, להשקיע במה שאני לובשת (סוודרים מרופטים חוזרים למדף העליון בארון!) וגם לחשוב ברצינות על החודשים הקרובים - שהולכים להיות אינטנסיביים ומאתגרים.
ואין כמו לחגוג את בואו של האביב באאוטפיט קליל ורומנטי שמבוסס על השמלה הפרחונית והעדינה הזאת, שגם היא - איך לא - נקנתה בסייל בזארה. כדי לשבור מעט את המונוכרומטיות של המראה הכללי הוספתי את המעיל הסגלגל הזה, שנקנה באסוס שנה שעברה והוכיח את עצמו כאלגנטי וקלאסי.

אז שבוע אביבי ונפלא שיהיה, ותודה לנועה על התמונות!

יום חמישי, 20 במרץ 2014

פורים 2014



















פורים 2014 החלטתי שלא עוד לאלתר תחפושות יום לפני ולהגיע למסיבה עם אוזני נמר וגרביון צבעוני. הפעם אני הולכת להתחפש למשהו שרציתי מאז שהסתפרתי קצר - "Flapper Girl". אז תפרתי שמלת קטיפה ירוקה ברוח שנות ה-20, אומנם לא רואים בתמונות, אבל עם גב חשוף בצורת "וי". למרות שקיללתי כל רגע על שבחרתי לתפור שמלה דווקא מהבד הערמומי הזה, בסופו של דבר התוצאה היתה מוצלחת יותר ממה שציפיתי... הוספתי תכשיטים שהיו לי וסרט על הראש שהכנתי גם כן, פלוס גרביון שחור ושקוף עם פס בחלק האחורי שלו, קצת איפור וזהו בעצם. למעשה גם התחפושת הזו היתה סוג של אילתור, אבל קצת יותר מתוחכם מבדרך כלל:)

ואם זה לא מספיק, אז הנה שיר של Annette Hanshaw המופלאה שאני נוהגת להאזין לה כשבא לי לשכוח באיזה עשור אני חיה - וזה קורה די הרבה:




מקווה שעבר עליכם פורים נהדר לפחות כמו שלי וסופ"ש נעים!

יום שישי, 14 במרץ 2014

חורף צבעוני


























בתמונות: מעיל, צעיף ותיק - זארה, גרביון - אייץ' אנד אם, כפפות - מנגו, מגפונים - אלדו.

לכבוד החורף שחזר למחוזותינו החלטתי להעלות סדרת תמונות שצולמו לפני הרבה זמן, שנתיים ליתר דיוק (!) ולא זכו עד כה לראות אור בלוגספירה. הסיבה שלא העליתי את התמונות בזמנו היתה איבוד המומנטום, ואני מודה שלולא החורף שהחליט להפציע ככה פתאום סביר להניח שהאאוטפיט המתועד היה נשאר לנוח לנצח במשכנות השכחה אי-שם במחשב שלי .
התמונות צולמו ביום קפוא באמצע פברואר, בתקופה אפרפרה למדי שאני מעדיפה לשכוח. בגלל כל האפרפרות הזאת אני מניחה שהסיבה שבחרתי לעטות על עצמי כל כך הרבה צבעים היתה סוג של תגובת נגד למצב. האאוטפיט הזה הוא דוגמה נהדרת בעיניי לשילובי צבעים לא שגרתיים, שלא נופלים למראה קרקסי או מחופש מדי. עצות הסטיילינג השגרתיות נוהגות להזהיר מפני שילוב של יותר מ-4 צבעים באאוטפיט אחד, מעבר לכך התוצאה עלולה להיות "מסוכנת". אני נוטה לא להסכים עם הגישה הזו, כי יש המון דוגמאות נפלאות לטוטאל-לוקים המכילים יותר מ-4 צבעים, אם כי הגבול בין מספיק ל-יותר מדי בהקשר הזה הוא דק.
המעיל שאני לובשת כאן נקנה אותו החורף בסייל בזארה ובשל טעות במחיר (שהתבררה רק בקופה) עלה 130 שקל במקום 400, והפך להצלחה מסחררת לכל הדיעות. מלבד היותו מעיל אוברסייז מחמם בטירוף, כזה שכיף להיות צפונה בו בימי החורף הירושלמיים, כמות המחמאות שאני מקבלת עליו (בין היתר מכל מיני סבתות בתחנת אוטובוס, אבל לא רק:)) גבוהה במיוחד. וזה תמיד כיף.

תודה ליוסי על התמונות, וסופ"ש חורפי ורגוע שיהיה...



יום רביעי, 5 במרץ 2014

The knitted skirt

























בתמונות: סריג וחולצת צווארון - מנגו, חצאית - פול אנד בר, גרביון - זארה, נעליים - טופשופ, תיק - הוניגמן.

גולת הכותרת של האאוטפיט הנ"ל היא החצאית החמדמדה הזו, שנקנתה, איך לא, בסייל... בכל זאת - אני עדיין סטודנטית.
לצערי לא הצלחתי לשים את ידי על הסוודר התואם שלה, כך שלבדוק אם חליפות הולמות אותי טרם יצא אבל אני בטוחה שגם זה יגיע.  בכל מקרה, פינטזתי על החצאית הסרוגה הזו כל העונה ומהרגע שהיא מצאה בית חם אצלי בארון - אני והיא חרשנו את העיר. נראה לי שאפילו הגזמתי קצת עם מיחזור האאוטפיט הספציפי הזה בוריאציות שונות של אקססוריז.
שטחי ככל שזה אולי יישמע, אבל אני מודה שלפעמים יש את הימים האלה שפשוט לא בא לי לצאת מהמיטה ומהבית ומה שכן נותן לי את הדחיפה לקום היא הרוטינה לפתוח את הארון ולהתחיל לבחור מה ללבוש. החצאית הזו  ללא ספק תרמה את חלקה למאמץ הכללי. לא משנה אם עשיתי לילה לבן לפני זה, בסופו של דבר זה מה שיגרום לי לקום ולהתחיל להתארגן. ואם כבר בלילות לבנים עסקינן, אז הגשה גדולה נוספת כבר מאחוריי מה שאומר שאפשר לחזור לנשום בקצב רגיל, לפחות בשבוע הקרוב.

תודה לרועי על התמונות, וחמישי נפלא שיהיה!