שבוע עמוס ביותר עבר על כוחותינו ומשום כך הפוסט שתוכנן להיכתב כבר ביום שלישי נדחה ונדחה לרגע האחרון. מרגיש לי קצת חסר טעם לסקר משהו שכבר סוקר במיטב הפלטפורמות התקשורתיות, אך היות והשקעתי מזמני ואשכרה נסעתי לתצוגה, ועוד בליווי חברה טובה, אעשה מאמץ וארשום את התרשמותי הצנועה ממה שחוויתי.
ראשית כל, אותו יום שני כנראה נועד לכישלון מראש, למרות שלקראת סופו הוא היה די כייפי. מסיבות כאלה ואחרות הגענו לתצוגה באיחור קל ונאלצנו להצטופף (אבוי) ולראות את התצוגה בעמידה, שזה היה בסדר גמור מבחינתי כי הצלחתי לצלם כמה תמונות סבירות לפוסט זה. נחסך ממני לראות את חמשת הדגמים המדוברים של מסטיק 5 ולפי הביקורות "המהללות" נראה שלא הפסדתי הרבה...
הקולקצייה שיוסף העלה היתה בעיקר תמוהה בעיניי. אודה ואומר שאף פעם לא התחברתי לסגנון שלו, למרות שקולקציית הדפסי הדגים האחרונה שלו כן סיקרנה אותי ואולי בגלל זה ציפיתי באופטימיות לראות משהו מעניין. התבדיתי די מהר, שכן לא התחברתי כלל לגיבוב התחרות והפיטמות שנראו על המסלול. דווקא במבט שני על התמונות שצילמתי, חלק מהתכשיטים נראים לי כמו משהו שאולי הייתי עונדת.
אין ספק שיוסף נתן שואו הן בזכות הופעת הרקע של נינט והן בזכות קולקציית ה"גלאם רוק" שהוא הציג. כלומר, בתור "שואו" התצוגה בהחלט עבדה אבל בסופו של דבר עוררה אצלי שאלות לגבי הרמה הכללית של שאר התצוגות בהן לא נוכחתי, ולגבי הרמה של שבוע האופנה הישראלי בכלל. חלק מן הדוגמניות הידסו בצורה מביכה כל כך על המסלול, עד שלרגע קט ריחמתי עליהן, שלא לדבר על מפגן הפיטמות הלא הכרחי שכל עם ישראל זכה לראות.
בסופו של דבר היה דגם אחד שהתחברתי אליו (בתמונה הראשונה) והוא בעיניי המוצלח מבין כל מה שנראה על המסלול. המראה האנדרוגיני של הדוגמנית הוא זה שמינף את הלוק הכללי והדי פשוט - הלבשה תחתונה בצבע שחור עם עליונית פאייטים כסופה. חוץ מזה שמלת השתי וערב (בתמונה הרביעית) היתה מעניינת, אם כי נראתה מוכרת בצורה יוצאת דופן ועל כך יודו בנות כיתתי היקרות מקורס טקסטיל לשנה א' בבצלאל.
סך הכל היה נחמד לראות ולהתרשם ממה שיש לתעשיית האופנה הישראלית להציע (לא הרבה) ולשאול את עצמי את אותן שאלות מהדהדות האם אני רוצה לקחת בזה חלק. מכל מקום אלה ממילא שאלות שאני שואלת את עצמי לעיתים תכופות, תוך כדי הלימודים ונראה שרק ימים יגידו לאיזה מסקנות אני אגיע.
שבוע מוצלח ואופנתי לכולם.