פורים 2014

פורים 2014 החלטתי שלא עוד לאלתר תחפושות יום לפני ולהגיע למסיבה עם אוזני נמר וגרביון צבעוני. הפעם אני הולכת להתחפש למשהו שרציתי מאז שהסתפרתי קצר - "Flapper Girl". אז תפרתי שמלת קטיפה ירוקה ברוח שנות ה-20, אומנם לא רואים בתמונות, אבל עם גב חשוף בצורת "וי". למרות שקיללתי כל רגע על שבחרתי לתפור שמלה דווקא מהבד הערמומי הזה, בסופו של דבר התוצאה היתה מוצלחת יותר ממה שציפיתי... הוספתי תכשיטים שהיו לי וסרט על הראש שהכנתי גם כן, פלוס גרביון שחור ושקוף עם פס בחלק האחורי שלו, קצת איפור וזהו בעצם. למעשה גם התחפושת הזו היתה סוג של אילתור, אבל קצת יותר מתוחכם מבדרך כלל:)

ואם זה לא מספיק, אז הנה שיר של Annette Hanshaw המופלאה שאני נוהגת להאזין לה כשבא לי לשכוח באיזה עשור אני חיה - וזה קורה די הרבה:

מקווה שעבר עליכם פורים נהדר לפחות כמו שלי וסופ"ש נעים!

Crafting

הסמסטר הזה סופסוף הגיע לקיצו וכך גם הלילות הלבנים שאיתו (למרות שלמעשה לא היו הרבה כאלה). במקביל לעבודה על פרוייקט הגמר, המערכת שלי כללה קורס סטודיו נוסף במסגרת מצומצמת יותר המכונה "סטודיולו" שעסק בלבוש אתני ועיצוב בהשראתו. בתמונות טעימה קטנה מתהליך העבודה על ז'קט עם צווארון רקום בעבודת יד. באופן כללי אני מוצאת את עצמי נמשכת לסוג סיזיפי של עבודה, כזה שדורש ריכוז גבוה ועבודה טכנית פרטנית - התוצאה כמעט תמיד מופלאה ומתגמלת.
בינתיים מכונת התפירה קוראת לי לחזור לעבוד, אז שבוע טוב שיהיה!

שבוע האופנה חולון

ביום שלישי האחרון, הזדמן לי להגיע למוזיאון העיצוב בחולון לסדרת הרצאות במסגרת שבוע האופנה חולון שהתקיים השנה בסימן חומרים. מיותר לציין שכל ההרצאות שנוכחתי בהן היו מרתקות ואינפורמטיביות.
מעניינת במיוחד היתה הרצאתו של דניאל דיקובסקי מחברת Stratasys המתמחה בפיתוח מדפסות תלת מימד ונחשבת למובילה בתחום, שסיפק מידע על הטכניקה החדישה ועל השימוש בה למטרות שונות. בקולקציית ה-"Voltage" של איריס ואן הרפן נתקלתי מוקדם יותר השנה והיא השאירה אותי נפעמת. הקולקציה מכילה 11 אאוטפיטים שאחד מהם מורכב מחצאית ושכמייה שיוצרו בטכניקה של הדפסת תלת-מימד, ע"י חברת סטרטאסיס. שני הפריטים הללו יוצרו במסגרת שיתוף פעולה עם הפרופסור והמעצבת נרי אוקסמן המתמחה בטכנולוגייה המתקדמת של הדפסת תלת-מימד, כשהחידוש בהם הוא היכולת לשלב בין חומר רך לקשה ולשלוט על האיזון ביניהם. השכמייה והחצאית מורכבים ממעין פוליפים אלסטיים שיוצרים יחדיו את הצורה הכללית של הבגד ואף זזים תוך כדי תנועה. קולקציית קוטור נוספת של איריס ואן הרפן, מכילה נעליים שהודפסו אף הם בחברת סטרטאסיס בישראל והוצגו בתערוכה מיוחדת בספריית החומרים במוזיאון חולון.
בנוסף, אורח הכבוד סטיבן ג'ונס, שעל כיתת האומן שלו יום אחרי נאלצתי לצערי לוותר, נתן הרצאה מרתקת ומשעשעת ואף הציג חלק מהכובעים שלו בתערוכה נפרדת במתחם המוזיאון.
אורחים נוספים שבהרצאות שלהם נוכחתי אך לא ארחיב עליהם הפעם: סוזן לי מ-Biocouture, צמד המעצבים פרנצ'סקה רוזלה וריאן גנז מ-CuteCircuit, וחזאית הטרנדים בתחום הטקסטיל לואיזה סמית'.
למרות שהייתי רק ביום אחד מתוך כל האירועים שהתקיימו במסגרת שבוע האופנה חולון, אסכם ואומר שזו היתה חוויה מרתקת ומעשירה. כולי תקווה שאירועים כאלה, עם אורחים איכותיים מחו"ל יתקיימו יותר. 

בתמונות: מתוך התערוכה בספריית החומרים (פריטים בהדפסת תלת-מימד בעיצובה של נרי אוקסמן, הנעליים המודפסות של איריס ואן הרפן, ודוגמיות של האאוטפיט דמוי הפוליפים), מיצג הבגדים של האחים מוסלין בדשא במתחם המוזיאון, תערוכת הכובעים של סטיבן ג'ונס.

החורף של לארה סטון

אחת מההפקות המוצלחות ביותר שיצא לי להיתקל בהן לאחרונה. לארה סטון קצת קשה לזיהוי בפריימים המדוייקים האלה, אך ברגע שמזהים שזו היא אין ספק שגם מגיעים למסקנה שמדובר בהפקה גאונית. על הסטיילינג אחראית לא אחרת מאשר קארין רויטפלד והצלם הינו מריו טסטינו. תוסיפו לזה את לארה סטון, פאה ורדרדה של זקנות ומבט מפתה וקיבלתם הפקה שהיא לא פחות ממושלמת.
התמונות צולמו לגליון החורף של מגזין V ונלקחו מכאן.

סופשבוע חורפי ואופנתי שיהיה!

וואו

בדרך כלל איני נוהגת לסקר תצוגות משבועות האופנה השונים כאן בבלוג, וזאת משום שאני בטוחה לגמרי שיש כאלה שעושים את זה הרבה יותר טוב ממה שאני אוכל לעשות וגם כי אין לי את מלוא הריכוז (והזמן) לשבת ולצפות בכל תצוגה בזמן אמת. כל זה לא אומר שאיני עוקבת אחרי הבאזז המדבק שיש סביב שבועות האופנה ולא מעודכנת במה שהולך. למרות שאני מוכרחה להודות שכמעט תמיד אני עוברת רק על התצוגות של המעצבים האהובים עליי ולא פעם מפספסת מעצבים לא מוכרים שדופקים שואו מדהים.
הפעם אני רוצה לחרוג מהמנהג שלי ולשתף אתכם בהתלהבות שלי ממעצבת אחת מאוד מוכשרת, שבעיניי בלטה יותר מכל המעצבים האחרים. הלוא היא מארי קטרנזו (Mary Katrantzou). בגללה אפילו טרחתי לשם שינוי לקרוא את הפריוויו של הקולקציה בסטייל.קום.
אפשר לומר שהתאהבתי. הקולקציה שלה פשוט מדהימה:

אפשר לראות שהקונספט המרכזי של הקולקציה הינו עיצוב פנים, לרבות דגש על ריהוט וסילואטים מפוסלים הלקוחים מעולם האדריכלות. הקולקציה הזו הזכירה לי מעט קולקציה אחרת, של ג'רמי סקוט מלפני כשנתיים, אם כי קטרנזו לקחה כמה צעדים קדימה את מקורות ההשראה שלה והצליחה לייצור את האפקט המדובר "לשים את החדר על האישה, במקום את האישה בתוך החדר", שזה לפי הדיווחים היה הרעיון שעומד מאחורי הקולקצייה. אומנם בעבר נעשו כבר קולקציות שהושפעו מהאסתטיקה של עיצוב הפנים אך נראה שאף אחד לא חשב קודם (או שלא הצליח) על לייצור דיאלוג כ"כ מובהק ומלוטש בין עיצוב האופנה לבין עולם האדריכלות ועיצוב הפנים. לא היה פריט שלא אהבתי בקולקצייה הזו, אם כי את החצאיות העומדות בעלות צורת "מנורת אהיל" הייתי משאירה לליידי גאגא, ולא מעיזה ללבוש.
קטרנזו, שהיא אגב יווניה במקור ובוגרת סנטרל סנט מרטין, השתמשה בהדפסים גרפיים בעלי צבעוניות מגוונת של צילומי עיצוב פנים משנות ה-70 וריככה את כל המראה הפיסולי והמעוצב הזה בגזרות נשיות ומחמיאות. להשלמת המראה הכולל, קטרנזו השתמשה בשרשראות מסיביות בעלות נוכחות (Statement necklace) שגם הן מעוצבות בצורות חפצים שונים לבית - כמו פמוטי נרות, ובכך הדגישה את אפקט "החדר בתוך האישה" ומיקדה את תשומת הלב בתמונה הכוללת.
בעיניי, הקולקציה שלה התעלתה מעל כל האחרות משבוע האופנה הלונדוני ומסקרן אותי לדעת אם אלה שיבואו אחריה יהיו ייחודיות ומגובשות באותה מידה.

התמונות צולמו ע"י Christopher James ולקוחות מכאן.

Russian dolls

מתוך גליון אוקטובר הקרוב של Vogue UK. למרות שהצילומים יחסית פשוטים בהשוואה ל"הלך רוח" הרגיל של טים ווקר, והסט מושקע פחות מבדרך כלל - עדיין אפשר לזהות את הסגנון הייחודי שלו מהתמונה הראשונה. תמיד היתה לי חולשה לצילומים של טים ווקר ואני אישית הרבה יותר אוהבת את הסגנון שלו מאשר, נניח, של סטיבן מייזל. אם גם אתם חובבים של טים ווקר לפחות כמוני, ועדיין לא יצא לכם לצפות בראיון שלו משנה שעברה - אז מומלץ ביותר.

התמונות מהאודיטוריאל מכאן.