הדברים הקטנים

זה תוכנן להיות פוסט עם אאוטפיט אביבי במיוחד לחג, אך היות ובחוץ עדיין לא מספיק חמים ואמא שלי התנגדה בכל תוקף לצאת לצלם אותי היום, ואני בכל זאת בניתי על יום חופש פרודוקטיבי, תצטרכו להסתפק בדברים הקטנים שאני צילמתי. מאחלת לכם חג שמח ואביבי!

שאריות של חורף

כנראה שבאמת מיהרתי להספיד את החורף מוקדם מדי... הגשם הפסיק לרדת רק לפני כמה שעות וכל היום הזה בכללי הכניס אותי למצב רוח אפרורי. התמונות האפלות האלה תפסו לי ישר את העין והזכירו לי את מזג האויר בחוץ...

דניס גראנשטיין, הצלמת השוודית  שאחראית על הצילומים האלה מוכשרת אמיתית וקשה שלא להתפעל מהדיוק והייחודיות של עבודותיה. התמונות לקוחות מכאן - מומלץ מאוד להיכנס ללינק ולראות עוד!

מקווה שמחר תפציע השמש ושהשבוע החגיגי הבא עלינו לטובה יהיה חם...

האביב כבר כאן!

בדרך כלל, אני נכנסת למצב רוח אביבי איפשהו באמצע פברואר. בגלל שאני כל כך שונאת חורף וכמעט את כל הדברים הנלווים אליו, מספיקים לי כמה ימים של גשם ושמיים אפורים כדי למצות אותו ולהבין פעם אחר פעם שהעונה הזו לא בשבילי.

אני מחכה לאביב (ולקיץ!) בקוצר רוח ומתחילה להוציא מהארון את הבגדי הקיץ החביבים עליי ביותר סתם בשביל למדוד אותם מול המראה, ולהרגיש קצת קיץ, גם כשבחוץ ממש קר. בוא האביב תמיד גורם לי להתרגש. 

אז לכבוד העונה האהובה עליי החלטתי להוציא מהארון את החולצה שאני הכי-הכי אוהבת, שמלווה אותי כבר חמש שנים בערך ונלבשת רק באירועים מאוד מאוד מיוחדים. אני באמת ובתמים חושבת שהיא החולצה הכי יפה שיש לי בארון (וגם הכי יקרה...) וכל פעם שאני מסתכלת על הדוגמא שלה אני נזכרת בכל אירוע מיוחד שלבשתי אותה לכבודו. במקרה (או שלא...) היא גם משלבת את שני הטרנדים הבולטים של הקיץ הקרוב - הדפסי פרחים ותחרה. מושלם.

חוץ מזה, חיפשתי נעליים בגזרה הזו המון זמן ולא ציפיתי שאני אמצע אותם באיזו חנות מאובקת בקינג ג'ורג', בשחור ובשמנת, בדיוק במידה שלי. יומולדת היה ללא ספק יום המזל.

בתמונות: חולצת תחרה - קסטרו (לפני 5 שנים), שורט וגרביונים - זארה, ג'קט ג'ינס- תמנון (נקנה בשנת אלפיים...), נעליים -  מחנות בקינג ג'ורג', תיק - אלדו.

המשך שבוע נהדר לכולם...

במצב רוח לוחמני

היות והיום הזה היה שרשרת של אירועים לא נעימים, במילים העדינות, משהו במחוספסות של המבט שלה מזכיר לי כרגע את הרגשתי הכללית. זה הזמן ללכת לישון - כי מחר יום חדש, ונקווה שטוב יותר מקודמו.

יומולדת...

היום אני רשמית בת 23!

בגד גוף ורוד

 כשקניתי את הבגד-גוף הזה, אי-שם בתחילת ינואר, לא תיארתי לעצמי את כמות הבנות שיסתובבו עם בגדי-גוף צמודים, צבעוניים ופרחוניים, טחובים בתוך סקיני או סתם טייץ. סך הכל רציתי לשדך את הקרדיגן האפור והלכאורה סתמי הזה לאיזו חולצה צבעונית, רצוי ורוד פוקסיה כי הצבע הזה בדיוק היה חסר לי בארון ורצוי עם דגש מיוחד על אזור הכתפיים. תכננתי אפילו לתפור אחת כזו. עד שנתקלתי בבגד-גוף הזה. הייתי מסתפקת בסתם חולצה, אבל כל כך התלהבתי שמצאתי פריט שקלע בול לרעיון שעלה לי בראש, שפשוט הייתי חייבת לספח אותו לארון שלי, למרות שמחירו נראה לי קצת מופקע. אפילו טיפונת התבאסתי שזה בגד-גוף, כי חשבתי שזה לא כל כך נוח. בעודי מודדת את הבגד-גוף נזכרתי (איך יכולתי לשכוח!) בשרשרת החמדמדה הזו שהזלתי עלייה ריר כל העונה עד שקניתי אותה בסוף בכמעט חצי מחיר, כמה ימים לפני... ואז הכל הסתדר.
מאז אומנם הספקתי לעשות חניכה צילומית של כל האאוטפיט עם יוד אבל את ערב הכבוד שלו הבגד-גוף קיבל דווקא במסיבת פורים, כשהתחפשתי לסוג של ליידי גאגא אך בסוף ויתרתי על הפאה... איכשהו יצא שנהניתי, אפילו שהמסיבה בתיאטרון ירושלים לא היתה, במילים עדינות, מוצלחת במיוחד.

בתמונות: בגד-גוף - 24/7, קרדיגן ללא שרוולים וטייץ - פול אנד בר, שרשרת - מנגו, נעליים - של יוד.


תודה רבה ליוד המוכשרת על הצילומים - אני מקווה שהמצלמה שלה תחזור כמה שיותר מהר לפעילות, בלי יותר מדי נזק לכיס והמשך שבוע טוב לכולם!

So yellow

כבר כשנתיים אני עוקבת אחרי בלוגים בארץ ובחו"ל ונהנית לראות כל פעם מחדש את התעוזה והיצירתיות של בלוגרי האופנה. בשנתיים האלה לא יכולתי שלא לשים לב לעלייה המשמעותית בכמות הבלוגים הישראלים שנפתחו ואני חושבת שכל המרבה הרי זה משובח - הבלוגספירה הישראלית נהייתה הרבה יותר שוקקת חיים ועשירה, והרצון שלי לתעד את אותם הבלוגרים הישראליים התחזק.
הבלוג הישראלי הראשון שקראתי  ואף עקבתי אחריו באדיקות ברשת היה של ספי כך שמגיע לה בצדק להיות הראשונה שאאייר מבין בלוגרי אופנה ישראליים אחרים, ויהיו עוד - אני מבטיחה. ספי עשתה דרך ארוכה מהפוסטים הראשונים עד עכשיו ויפה לראות את ההתפתחות הזו. בעיניי הבלוג שלה הוא באמת אחד המוצלחים בארץ.
אחרי שראיתי את הפוסט פורים עם הפאה הג'ינג'ית והלא שיגרתית גירדו לי האצבעות לשבת ולהתחיל לצייר. המשך שבוע נהדר לכולם!

אין כמו חופש ביצוע

מצאתי את התמונות המהממות האלה של סשה באחד משיטוטיי היומיים באינטרנט ולא יכולתי להישאר אדישה אליהן. התמונות מזכירות לי בעיקר פנטזיה הזויה שיש לי - להיסגר בחדר לבן כשלרשותי המונמון טושים ועטים ולהתחיל לקשקש על הכל. אין כמו חופש ביצוע! לצערי זה אחד מאותם המקרים שנועדו להישאר בגדר פנטזיה משום שבדרך כלל אני נורא פרפקציוניסטית לגבי כל דבר שאני מציירת ויוצרת, כך שכל מה שאני עושה צריך להתבצע בצורה הכי מדוייקת שאפשר.

אגב, נורא מסקרן אותי לדעת מי היה אחראי על כל הקישקושים האלה והאם ייתכן שסשה עצמה (שידועה כאומנית בפני עצמה ואף נוהגת לקשקש בסקצ'בוק בזמן שמאפרים אותה בתצוגות) לקחה חלק פעיל ביצירת הסט.

התמונות לקוחות מכאן.