יום שישי, 20 באוגוסט 2010

Magic







































לפי הצילומים האלה אפשר לחשוב בטעות שארץ הפלאות אכן קיימת במציאות - ולא רק בממלכת החלומות. נראה שזו בדיוק היתה הכוונה של ליזי אל, הצלמת הקנדית שאחראית על הצילומים הקסומים האלה ורק השם של הסדרה הזו - "Let's Play Pretend" - מרמז על האכזבה הקלה שהרגשתי כשהסיימתי לעבור על כל 65 הצילומים שבסדרה וחזרתי למציאות.
הסדרה הזו נכנסת בעיניי תחת קטגוריית קיטש מובהקת וזה, כמובן, מה שאהבתי בה מלכתחילה. מי שלא נמנה עם חובבי הג'אנר, בכל זאת לא יכול שלא לשים לב לתכנון המושקע בלוקיישנים של צילומייה של ליזי. מדהים לראות איך אפשר לייצור סט צילום מעניין ע"י שימוש בחפצים פשוטים ויומיומיים כמו גזרי נייר ושמיכות, ולגרום לו להיות אסתטי וקסום.
אין ספק שהצילומים האלה מוכחים יותר מכל שהכוח בצילום מעניין ויפה טמון בדמיון וחשיבה לא שגרתית - ובעיקר ביכולת לראות יופי גם בדברים קטנים ופשוטים - ולאו דווקא השקעה במשאבים יקרים ליצירת הסט.

הצילומים לקוחים מכאן והם רק חלק קטן מעבודותיה הנפלאות של הצלמת, כך שמומלץ להיכנס ללינק ולראות עוד.

סופ"ש מהנה לכולם!

יום ראשון, 8 באוגוסט 2010

Miu Miu fall/winter 2010/2011








































נחמד לשטוף את העיניים בקמפיין החורף 2010-2011 של מיו מיו, למרות שהקולקציה עצמה די נופלת בעיניי מזו של הקיץ. יחסית לקולקציית החיות העשירה בדיטיילס וגזרות מסובכות, דווקא משהו במינימליזם של הקולקציה הזו פחות מלהיב אותי. מה שכן - האקססוריז נפלאים כתמיד ואין ספק שאם היתה לי האפשרות - הייתי נועלת את כל הנעליים המקסימות האלה מהתמונה האחרונה, ביחד עם הגרביונים, בכל שילוב אפשרי ועל הדרך מגבה כל אאוטפיט בתיק הפפיונים הירוק מהתמונה השלישית. כמה שיותר צבעוני - יותר טוב!


יום שלישי, 3 באוגוסט 2010

In the desert




























בתמונות: שמלה ונעלי בובה - פול אנד בר, וסט - אמא שלי תפרה, חגורה - היתה שייכת לאמא.


זה לא כזה סוד שאני גרה בנגב, אני פשוט לא מזכירה את זה הרבה. אם אני לא טועה - העניין הקטן הזה טרם הוזכר רשמית פה בבלוג. הסיבה לכך אולי נעוצה בדעה הרווחת (והלרוב מוצדקת) ש-אופנה ו-דרום לא בדיוק הולכים יד ביד, ואני כמעט והתרגלתי למבטי פליאה כשאנשים שואלים אותי מאיפה אני. אז בדרך כלל, אינסטנקטיבית, אני משתדלת לא לנדב את המידע הזה כדי למנוע שיחות מייגעות על כמה "לא רואים עלייך" ו-"הייתי בטוחה שאת מכפר ויתקין" (נשבעת לכם שאמרו לי את זה פעם!), והלך השיחה כבר ידוע לי מראש - פשוט כי ניהלתי אותה המון פעמים.
עכשיו האמת הפריפריאלית שלי יוצאת לאור ואני תוהה לעצמי מה עובר לכם הקוראים בראש כי רוב קוראי הבלוג דווקא מאיזור גוש דן. כמו כן, זו הזדמנות מצויינת לבשר שתקופת המגורים (שנתיים) שלי אצל ההורים עומדת להסתיים סופסוף כי בעוד כמה חודשים אני חוזרת לירושלים ומתחילה ללמוד. סופסוף:)
התמונות צולמו ביום שבת בבוקר כשעצרנו במיוחד לצלם, בדרך לבילוי משפחתי בבריכה, כשהאויר עדיין היה יחסית קריר ולכן יכולתי להרשות לעצמי ללבוש את השמלה הזו שבדרך כלל מתאימה יותר למזג אויר חמים ורגוע - ולא לחום המהביל שהיה בהמשך היום.