בדרך כלל איני נוהגת לסקר תצוגות משבועות האופנה השונים כאן בבלוג, וזאת משום שאני בטוחה לגמרי שיש כאלה שעושים את זה הרבה יותר טוב ממה שאני אוכל לעשות וגם כי אין לי את מלוא הריכוז (והזמן) לשבת ולצפות בכל תצוגה בזמן אמת. כל זה לא אומר שאיני עוקבת אחרי הבאזז המדבק שיש סביב שבועות האופנה ולא מעודכנת במה שהולך. למרות שאני מוכרחה להודות שכמעט תמיד אני עוברת רק על התצוגות של המעצבים האהובים עליי ולא פעם מפספסת מעצבים לא מוכרים שדופקים שואו מדהים.
הפעם אני רוצה לחרוג מהמנהג שלי ולשתף אתכם בהתלהבות שלי ממעצבת אחת מאוד מוכשרת, שבעיניי בלטה יותר מכל המעצבים האחרים. הלוא היא מארי קטרנזו (Mary Katrantzou). בגללה אפילו טרחתי לשם שינוי לקרוא את הפריוויו של הקולקציה בסטייל.קום.
אפשר לומר שהתאהבתי. הקולקציה שלה פשוט מדהימה:
אפשר לראות שהקונספט המרכזי של הקולקציה הינו עיצוב פנים, לרבות דגש על ריהוט וסילואטים מפוסלים הלקוחים מעולם האדריכלות. הקולקציה הזו הזכירה לי מעט קולקציה אחרת, של ג'רמי סקוט מלפני כשנתיים, אם כי קטרנזו לקחה כמה צעדים קדימה את מקורות ההשראה שלה והצליחה לייצור את האפקט המדובר "לשים את החדר על האישה, במקום את האישה בתוך החדר", שזה לפי הדיווחים היה הרעיון שעומד מאחורי הקולקצייה. אומנם בעבר נעשו כבר קולקציות שהושפעו מהאסתטיקה של עיצוב הפנים אך נראה שאף אחד לא חשב קודם (או שלא הצליח) על לייצור דיאלוג כ"כ מובהק ומלוטש בין עיצוב האופנה לבין עולם האדריכלות ועיצוב הפנים. לא היה פריט שלא אהבתי בקולקצייה הזו, אם כי את החצאיות העומדות בעלות צורת "מנורת אהיל" הייתי משאירה לליידי גאגא, ולא מעיזה ללבוש.
קטרנזו, שהיא אגב יווניה במקור ובוגרת סנטרל סנט מרטין, השתמשה בהדפסים גרפיים בעלי צבעוניות מגוונת של צילומי עיצוב פנים משנות ה-70 וריככה את כל המראה הפיסולי והמעוצב הזה בגזרות נשיות ומחמיאות. להשלמת המראה הכולל, קטרנזו השתמשה בשרשראות מסיביות בעלות נוכחות (Statement necklace) שגם הן מעוצבות בצורות חפצים שונים לבית - כמו פמוטי נרות, ובכך הדגישה את אפקט "החדר בתוך האישה" ומיקדה את תשומת הלב בתמונה הכוללת.
בעיניי, הקולקציה שלה התעלתה מעל כל האחרות משבוע האופנה הלונדוני ומסקרן אותי לדעת אם אלה שיבואו אחריה יהיו ייחודיות ומגובשות באותה מידה.
התמונות צולמו ע"י Christopher James ולקוחות
מכאן.
