סקצ'בוק

אחד מהסקצ'ים האחרונים שעשיתי. כרגע אין לי זמן לפרסם את השאר, אז כנראה שאעשה זאת בשלבים במהלך השבוע. צריכה להתרגל לכל כך הרבה דברים ובעיקר להפנים שזמן זה דבר יקר. מאחלת לכם שבוע מעולה ותחילת שנת לימודים מוצלחת לאלה מכם שמתחילים ללמוד מחר:)

...Before

הימים עוברים במהירות מפתיעה והמעבר שלי לירושלים (ואיתו תחילת הלימודים בבצלאל) מתקרב בצעדי ענק. בחודש האחרון התרכזתי בלהספיק לעשות כמה שיותר דברים וסידורים אחרונים, ונראה שעכשיו הלחץ שלי מתחיל לעלות  ואני מגלגלת בראשי את גודל השינוי שחיי הולכים לעבור. בשנתיים האחרונות - ונכון לכתיבת שורות אלה - גרתי בבית הוריי, מה שהיה נוח ונעים מצד אחד, אבל סך הכל הרגשתי שאני עומדת במקום ושהשהייה שלי במקום מרוחק אי-שם בדרום מתמשכת יתר על המידה. עכשיו, במבט לאחור אני שמחה שהכל הסתדר בתבנית המסויימת הזו ושלמה עם זה.
סורי אם הפוסט הזה קצת מבלבל אתכם ולא בהיר במידה הרצוייה... אניווי, האיור הזה הוא הראשון שעשיתי בטכניקה המשולבת של צבעי-מים ודיו ולמרות שהוא היה די נסיוני הוא מזכיר לי למה בעצם אני כ"כ נהנית לצייר - הרעיון מהראש רוקם עור וגידים ותמיד, אבל תמיד, זה הולך ומשתפר. לאחרונה אני מנסה לצייר בסגנון קצת פחות מעובד ומדוייק. אולי בהזדמנות אחלוק כאן חלק מהסקצ'ים האלה. 

Dreaming my dreams

זה אחד מהאיורים האהובים עליי ביותר מהפורטפוליו שלי. הרעיון התפתח אצלי בראש בזמן נסיעה באוטובוס, שזה דבר די שגרתי ביומיום שלי. בכלל, בנסיעות באוטובוס - ובפרט נסיעות בין עירוניות - אני נהנית מ-"רוח השראה" מתמשכת ולא מפסיקה לחלום בהקיץ ולדמיין מה אני הולכת לצייר/לצלם/לתפור/לייצור. חלק ניכר מהחלומות בהקיץ האלה דווקא לא מגיעים לכדי מימוש (אולי משום שברגע שהנסיעה מסתיימת כל הפוקוס שלי מתפנה למשהו אחר ואחרי זה אני שוכחת), וכנראה זו אחת הסיבות שלאיור הזה יש מקום מיוחד בליבי.

The princess

שבוע נפלא!

She heart fashion

לובה אוהבת אופנה. רואים ומרגישים את זה לא רק מהכותרת של הבלוג, אלא גם מכל פוסט ופוסט וכל כתבה פרי עטה. לא יכולתי שלא להתאהב בה, בצורה הישירה בה היא כותבת ובפשטות שבה היא נותנת לנו הצצה אותנטית לחייה. אחרי שהיא החליפה את הסלון בלוקיישנים יותר מלבבים וצילומיה עטויה בשלל שמלות מעוררות קינאה הפכו להיות יותר מושקעים - ידעתי שאני מכורה! עם הזמן גיליתי עוד ועוד דברים משותפים בינינו וההערכה שלי ללובה רק הלכה וגדלה.
המוטיב המרכזי בציור, כפי שבטח כבר שמתם לב, הוא הלבבות - שבעיניי הולמים בצורה מושלמת בחורה שפירוש השם שלה הוא "אהבה" ושהמילה "heart" מופיעה בכותרת של הבלוג שלה. שבוע נפלא שיהיה...

חזרתי!

וואו פוסט ראשון לחודש אפריל... לא חשבתי שאני "אזניח" את הבלוג לכל כך הרבה זמן, אך דברים חשובים (ולחוצים!) הרבה יותר עמדו על הפרק... ועכשיו חזרתי, כך שתצפו לעידכונים תכופים יותר בקרוב - מבטיחה...

במצב רוח לוחמני

היות והיום הזה היה שרשרת של אירועים לא נעימים, במילים העדינות, משהו במחוספסות של המבט שלה מזכיר לי כרגע את הרגשתי הכללית. זה הזמן ללכת לישון - כי מחר יום חדש, ונקווה שטוב יותר מקודמו.

So yellow

כבר כשנתיים אני עוקבת אחרי בלוגים בארץ ובחו"ל ונהנית לראות כל פעם מחדש את התעוזה והיצירתיות של בלוגרי האופנה. בשנתיים האלה לא יכולתי שלא לשים לב לעלייה המשמעותית בכמות הבלוגים הישראלים שנפתחו ואני חושבת שכל המרבה הרי זה משובח - הבלוגספירה הישראלית נהייתה הרבה יותר שוקקת חיים ועשירה, והרצון שלי לתעד את אותם הבלוגרים הישראליים התחזק.
הבלוג הישראלי הראשון שקראתי  ואף עקבתי אחריו באדיקות ברשת היה של ספי כך שמגיע לה בצדק להיות הראשונה שאאייר מבין בלוגרי אופנה ישראליים אחרים, ויהיו עוד - אני מבטיחה. ספי עשתה דרך ארוכה מהפוסטים הראשונים עד עכשיו ויפה לראות את ההתפתחות הזו. בעיניי הבלוג שלה הוא באמת אחד המוצלחים בארץ.
אחרי שראיתי את הפוסט פורים עם הפאה הג'ינג'ית והלא שיגרתית גירדו לי האצבעות לשבת ולהתחיל לצייר. המשך שבוע נהדר לכולם!

דברים טובים קורים

הדבר היחיד שאני רוצה לעשות כרגע הוא להיכנס מתחת לפוך, לעצום עיניים ולהתחיל לחלום. יום מוצלח הוא בסיס טוב לחלומות מתוקים ואין לי דרך אחרת להגדיר את היום הזה חוץ מלומר שהיה מוצלח ביותר. קמתי בסביבות השעה חמש בבוקר ונסעתי לירושלים ליום פתוח בבצלאל. אני חייבת לציין שאני מאוד אוהבת את ירושלים וכל פעם שיוצא לי להיות שם אני מתפלאת מחדש מהיופי והייחוד של העיר הזאת. הסיור בבצלאל גרם לי בעיקר להתגעגע ללימודים בתיכון ולסטודיו שהיה שם ולרצות ביתר שאת להתחיל כבר את הלימודים.
אי-שם בסביבות הצהריים נפגשתי עם חברתי הטובה ביותר, שבמקרה גם לומדת באוניברסיטה העברית, ונסענו לעיר לאכול סושי בג'פניקה. אני בטוחה שיש סושיות יותר מוצלחות בירושלים אך ג'פניקה הפכה למעין מסורת כל פעם שאנחנו נפגשות ולא היה לי רצון מיוחד לגוון למשהו אחר. היה טעים מאוד ובעיקר כיף. הצטערתי שלא לקחתי את המצלמה לתעד את היום כי אחרי זה חצינו את הכביש ונכנסנו לבית קפה "קדוש" אשר נמצא ממש ממול, שהעיצוב שלו הזכיר לי את צרפת (ואת ההפקות אופנה הנהדרות של סטיבן מייזל לווג) והוקסמתי ממנו לגמרי. שתינו קפה, פיטפטנו וצחקנו (יש לי הרגל מגונה להמציא "סיפור חיים" לאנשים שאני לא מכירה ורואה סתם כך ברחוב, או בבית קפה, לצורך העניין...) המון. היה כיף.
חזרתי הביתה עייפה אך מרוצה, עם חיוך ענקי מרוח לי על הפנים ובהחלט עם כוחות מחודשים לחזור לשגרה היומיומית. מקווה שהיה לכם יום לא פחות טוב משלי ואם לא - אז הנה אחד מהאיורים האהובים עליי שתמיד גורם לי לחייך...

מטריושקה

הציור נעשה לפני שנה, כשהפולק-שיק המזרח אירופאי היה בשיאו ונצפה בשלל תצוגות החורף. במיוחד אהבתי את הקולקציה של דולצ'ה וגבאנה - התיק שמצוייר שייך לאותה קולקציה. לא בטוחה אם אפשר לזהות את הדוגמנית אבל היא אחת האהובות עליי.

  

מחפשת השראה

אחד הזיכרונות המוקדמים שלי - אי שם בסביבות גיל שלוש - הוא הצעקות שקיבלתי מאמא כאשר היא גילתה שציירתי על קירות הטאפט בסלון הדירה השכורה בה גרנו. איכשהו, הסתבר שזה לא היה רעיון טוב לצייר על הקירות, אפילו שה"ציורים" - בנות עם שמלות בצורת משולש ופרחים בשיער - נראו נחמדים ביותר בעיני כל מי שביקר בסלון שלנו בימים הבאים. מאז למדתי שלצייר על קירות זה אסור ולצייר על דפים בהחלט מותר (לא משנה איזה דפים,כן?) והתחלתי למלא דפים לבנים, בריסטולים ועיתונים בציורים. מאות ציורים. מה שבהתחלה נראה כציורי מערות הפך מהר מאוד לציורים מפורטים של חיות, בתים, ארמונות ואנשים. בעיקר אהבתי לצייר בנות עם שמלות מפוארות. נסיכות. לא הפסקתי עד היום.
כיום אני בעיקר מציירת להנאתי בשילוב של צבעי מים ודיו - טכניקה שהפכה להיות לאחת האהובות עליי ביותר.
היות והשראה היא עניין מאוד הפכפך, לפחות אצלי זה ככה, אני מחפשת אותה ללא הפסקה. בעיקר יש לי משיכה עזה לאסתטיקה ולפרטים הקטנים - אני מתה על דברים יפים, פפניונים, פרחים וכל דבר קיטשי אחר שתעלו על הדעת... לא סתם המורה שלי לציור בתיכון היה ממלמל לי "too sweet" על סקיצות שהייתי מראה לו. כרגע צילומי אופנה הם מקור ההשראה העיקרי שלי (אם כי לא רק) ואני כל הזמן בחיפוש אחר רעיונות חדשים לצייר.
לא הרבה אנשים ראו את האיורים שלי וזו אחת הסיבות לפתיחת הבלוג. מקווה שתהנו!