יום רביעי, 10 בפברואר 2010

פארק ליד הבית

הרבה פעמים קורה לי שאני מצפה למשהו, משקיעה מאמצים, מתכננת איך הוא יקרה ואז ברגע האמת הכל מתפקשש, המילים מתבלבלות וכל התיכנון והמחשבה שהשקעתי נעלמים בין רגע. זה די מאכזב, בעיקר כי אחרי זה אני תמיד מרגישה תחושה של פיספוס, שיכולתי לעשות או לומר יותר ולא עשיתי. אני די מקנאה באנשים האלה שיודעים להתאים את עצמם לכל סיטואציה ולאלתר מצויין ברגע האמת. בכל אופן, זה נראה לי מסוג הכישורים האלה שלומדים עם הזמן, אחרי שנכשלת פעם או פעמיים ואז דברים מתחילים להסתדר על הצד הטוב. ואיכשהו, אני תמיד נשארת אופטימית.
בזמן שבחוץ קר, אני נזכרת ביום החמים בתל אביב שבו יוד צילמה אותי בפארק ליד הבית שלה ולא יכולה שלא לחייך.






















בתמונות: שמלה - מנגו, גרביונים וסנדלים - פול אנד בר, תיק - זארה, חגורה - נלקחה מהארון של אמא.
תודה רבה ליוד על הצילומים וסופ"ש מצויין!

8 תגובות:

  1. אחלה לוק..אהבתי את כל מהפריטים בנפרד וגם ביחד.
    התיק ממש מוצלח!

    השבמחק
  2. האאוטפיט מושלם. אני מריירת על התיק...:)

    השבמחק
  3. בואי כבר לפה, הצילומים האלה רק מבהירים כמה אני מתגעגעת.

    בעניין הפסקה למעלה, זה משהו נלמד. אף אחד לא נולד עם כריזמה מטורפת ויכולת להגיד הכל בכל מצב בלי לאכול את עצמו על זה, זה ממש לא ככה. אני עד היום עושה מעצמי צחוק בכל מיני סיטואציות שרק אח"כ, בבית, עולים לי לראש כל הדברים שהייתי יכולה לומר או לעשות. אבל זה מלמד אותך. יהיה בסדר. מה שזה לא יהיה.

    השבמחק
  4. לובה - תודה בובה! התיק של חורף שנה שעברה שאני חורשת עליו כבר שנה וחצי ועדיין לא נמאס לי ממנו...
    מיראל - תודה על התגובה מותק! אין לך מושג כמה רציתי את התיק הזה בצבע השני שהוא קיים (שילוב של שחור, חרדל וורוד עתיק), והזלתי ריר על כמה בנות מזל שקנו אותו, הצקתי למוכרים בזארה כמעט כל יום, עד שהגיע החתיך הזה שמייד קניתי אותו ומאז אנחנו לא נפרדים. הוא אפילו זכה לשם "קרוקי".
    יוד - אני משתדלת להיאזר בסבלנות עד יום חמישי - אז תתאזרי גם את! יהיה כיף! בקשר לכריזמה - זה לא העניין... פשוט הקטע של לאלתר ולהגיד תמיד את הדבר הנכון ואת צודקת לגמרי שזה עניין נרכש עם הזמן. 

    השבמחק
  5. כל כך אהבתי את מה שלבשת ואת כל התמונות המקסימות האלה בגן מאיר. אני מקווה שתיהי אופטימית ולא בהכרח כי אני מאמינה בזה, אבל אני כן חושבת שדברים נועדו להסתדר.

    השבמחק
  6. ספי - תודה רבה. לא זכרתי איך קוראים למקום הזה, אז טוב שזיהית - ממש יפה שם. אני בנאדם מאוד אופטימי מטבעי ובאמת מאמינה שדברים קורים לטובה ומסתדרים בסוף, פשוט יש את הרגעים האלה שמסתכלים על דברים בעין ביקורתית מדי... כמו שקרה לי כשכתבתי את הפוסט.

    השבמחק
  7. מקסים! :) הבגדים, האוירה, והצילום המשובח.
    איזה כיף שנתת לי את הכתובת, נהנית ביותר לשוטט כאן.

    השבמחק