פוסט ראשון

זה די מוזר לי, ואפילו קצת מלחיץ. לכתוב פוסט ראשון. כבר הרבה הרבה זמן שאני רוצה לפתוח בלוג אופנה אבל מתלבטת ובעצם לא כל כך ברור למה. אולי כי זה התחלה של משהו. משהו שאני לא יודעת לאן זה יקח אותי. ואם יש משהו שאני לא אוהבת אז זה חוסר ודאות. ברגעים כאלה אני תמיד מנסה לחשוב שזה לא ביג דיל. שזה כמו לקפוץ למים כשאת עדיין יבשה - אני יודעת שיהיה קר, אבל לא מתארת לעצמי שיהיה קפוא, ובשניות ספורות מחליטה לקפוץ למים, ולשחות. אפילו שבאמת קפוא בהתחלה אני מהר מאוד מתרגלת - ומתחילה להנות.
אז כנראה שהמשפט הידוע "עדיף מאוחר מאשר לעולם לא" מתאים בצורה מושלמת לפוסט הזה. חוץ מזה ראוי לציין תודה ענקית ליוד, אחת הבנות היותר מיוחדות שיצא לי להכיר, צלמת מוכשרת וחברה טובה שגרמה להתחלה הזו להיות הרבה יותר מהנה בזכות היום צילומים שעשינו והצחוקים תוך כדיי.

בתמונות: שמלת סריג וטייץ ממנגו, חגורת "פנינים" ישנה מהארון של אמא, קשת ושרשרת פנינים באדיבותה של יוד.