יום שישי, 21 בפברואר 2014

The perfect sunny day





















בתמונות:  חולצה ושרשרת - זארה, חצאית - מנגו.

ירושלים. יום שישי. 24 מעלות. לא יכולתי לוותר על לצאת היום מהבית ולהצטרף לזוג חברים לטיול (שהפך למסע...) בעיר העתיקה. אסכם שהיה יום נפלא ומיוחד, והשקיעה שצילמתי לקראת סופו מהגג של ביתי ממחישה עונג שבת מהו.

תודה לנדי על התמונות, ושבת שלום מירושלים - העיר היפה בתבל.


יום שלישי, 11 בפברואר 2014

בורדו























בתמונות: ז'קט - זארה, שמלה - אמא תפרה לי, תיק - מבולגריה, נעליים - טופשופ.


תמונות שצולמו לפני מספר שבועות ביום אביך וחמים, יחסית לירושלים. אני לובשת כאן שמלה נוספת ואהובה מבית היוצר של אמא ומעיל מזארה שקניתי בשליש מחירו המקורי בסופעונה בקיץ והתברר כאחת הקניות המוצלחות. אאוטפיט על טהרת הבורדו תמיד מרגיש לי רגוע ושקול, בהשוואה לאאוטפיט אדום למשל, או עם הבלחות אדומות לצורך העניין. בתור מישהי עם גישה אקספרמינטלית לאופנה, לאחרונה אני מוצאת את עצמי הולכת פחות ופחות לאאוטפיטים קיצוניים ויותר לכיוון בטוח של התאמת צבעים הגיונית. עד כאן בינתיים.

תודה לרועי על התמונות, ויום רביעי רגוע שיהיה!

יום שישי, 31 בינואר 2014

The retro dress























בתמונות: שמלה - אמא תפרה לי, ז'קט דמוי פרווה - מנגו, גרביונים - אייץ' אנד אם, נעליים - טופ שופ, תיק - מבולגריה, שרשרת - קסטרו.

היום לבשתי שמלה אהובה שיצא לי ללבוש פעמים ספורות בלבד, מעשה ידיה של אמא. כבר כתבתי כאן בעבר על ההרגל שלי לקנות בדים שאני אוהבת ולא להספיק לתפור מהם מה שאני רוצה בגלל חוסר זמן. אמא תמיד נכנעת לגחמותיי, למרות שאינה נוהגת לתפור לאחרים אלא לעצמה ונחלצת לעזרתי. במקרה הזה, דווקא היא זאת שקנתה את הבד (והכפתורים!) עבורי וזה עושה את השמלה הזו לעוד יותר יקרה לליבי.
בגלל שאני גרה בירושלים לא יוצא לי לראות את אמא לעיתים תכופות, לכן כשהיא הגיעה היום לירושלים לסיור מודרך במוזיאון ישראל לא יכולתי לפספס את ההזדמנות להיפגש, גם אם זה לכמה שעות בודדות. מזג האויר היה מושלם והתאים את עצמו במדויק לבילוי נפלא של שישי בבוקר.

בהזדמנות זו אודה לרועי, השותף שלי (שהחל ממחרתיים יעבור למעונו החדש) על הצילומים והתובנות ואאחל לו בהצלחה בדירה החדשה והמשודרגת!

סופ"ש נעים שיהיה!


יום ראשון, 26 בינואר 2014

Crafting
















הסמסטר הזה סופסוף הגיע לקיצו וכך גם הלילות הלבנים שאיתו (למרות שלמעשה לא היו הרבה כאלה). במקביל לעבודה על פרוייקט הגמר, המערכת שלי כללה קורס סטודיו נוסף במסגרת מצומצמת יותר המכונה "סטודיולו" שעסק בלבוש אתני ועיצוב בהשראתו. בתמונות טעימה קטנה מתהליך העבודה על ז'קט עם צווארון רקום בעבודת יד. באופן כללי אני מוצאת את עצמי נמשכת לסוג סיזיפי של עבודה, כזה שדורש ריכוז גבוה ועבודה טכנית פרטנית - התוצאה כמעט תמיד מופלאה ומתגמלת.
בינתיים מכונת התפירה קוראת לי לחזור לעבוד, אז שבוע טוב שיהיה!