After the rain

בתמונות: ז'קט - אני תפרתי, סריג וגרביונים - פול אנד בר, חצאית ומוקסינים - זארה, תיק - הוניגמן, צעיף - ממזמן.

התמונות צולמו אתמול אחר הצהריים, אחרי שהגשם הפסיק לרדת והיה יחסית חמים. ירושלים לא מפסיקה להפתיע בכל הקשור לרחובות שקטים ומקסימים שאני מוצאת ממש ליד הבית, כך שאני מגלה עוד ועוד לוקיישנים מצויינים לצילום, מבלי שאצטרך לחפש אותם.
מזג האויר נהיה קריר מיום ליום ונראה שהחורף הירושלמי ממנו אני לא כ"כ מתלהבת, בלשון המעטה, מתחיל להתגנב ולהראות את אותותיו ביתר שאת. השנה גמלה בליבי החלטה שאני חייבת לוותר על דיכאון החורף, אשר פוקד אותי מדי שנה בעונה הקרה ולנסות לשם שינוי להנות. או לכל הפחות להשלים עם סגריריות, הקור והגשם שמביאה איתה עונת החורף.
ימים יגידו אם ההחלטה הזו תחזיק מעמד אבל בעיקר אני מקווה שלחורף יהיו גם כמה דברים טובים באמתחתו, הפעם.
הז'קט שאני לובשת נתפר על ידי בקורס בסמסטר הראשון בבצלאל שנה שעברה וזו הפעם הראשונה שאני מעיזה ללבוש אותו. למעשה זה הג'קט הראשון שלי, שכן איני מחשיבה את עצמי לחובבת מחוייטים (למרות שאולי אהפוך לאחת כזאת מתישהו), כנראה בגלל שהם תמיד מתקשרים לי למראה יחסית מבוגר. מאותה סיבה, השילוב המועדף עליי של ז'קטים/בלייזרים הוא עם טישרטים או סריגים ילדותיים - כדי לייצור קונטרה מספקת למראה הכללי.

תודה רבה ליוסי על הצילומים! שבוע מקסים שיהיה ובהצלחה לכל הסטודנטים בסמסטר החדש!

החורף של לארה סטון

אחת מההפקות המוצלחות ביותר שיצא לי להיתקל בהן לאחרונה. לארה סטון קצת קשה לזיהוי בפריימים המדוייקים האלה, אך ברגע שמזהים שזו היא אין ספק שגם מגיעים למסקנה שמדובר בהפקה גאונית. על הסטיילינג אחראית לא אחרת מאשר קארין רויטפלד והצלם הינו מריו טסטינו. תוסיפו לזה את לארה סטון, פאה ורדרדה של זקנות ומבט מפתה וקיבלתם הפקה שהיא לא פחות ממושלמת.
התמונות צולמו לגליון החורף של מגזין V ונלקחו מכאן.

סופשבוע חורפי ואופנתי שיהיה!

The blue skirt

בתמונות: חולצת תחרה - מנגו, חצאית - וינטאג', סנדלים - זארה, תיק - אלדו, שרשרת - ממזמן.

חצאית פליסה הינה מצרך נדיר שראוי לצוד אותו במחוזותינו, שכן לא רק שבד הפליסה היה אחד הטרנדים הבולטים של קיץ 2011 אלא שהוא הולך להמשיך איתנו גם לחורף הקרב ובא, ולאחר מכן לקיץ 2012. זה לפחות מה שניתן להסיק משבועות האופנה האחרונים. אני נתקלתי בחצאית המופלאה הזו אי-שם בחודש אפריל הקריר בחנות יד שנייה ירושלמית, אחרי חיפושים קדחניים כי נורא רציתי אחת לא יקרה מדי אך גם מיוחדת.
לרוב אני לובשת חצאיות יותר קצרות, אבל האורך הקלאסי שלה פשוט נוסחא בטוחה למראה הרטרו החביב עליי. ויכול להיות בעצם שהתת-מודע שלי מגיב לבליל החצאיות הצנועות של ירושלים. כך או כך, האורך של החצאית מושלם והצבע הכחול שלה מאפשר אינסוף אפשרויות שילוב. הפעם בחרתי ללכת על בטוח - עם חולצת תחרה עדינה שלא מעמיסה על הצבע של החצאית.
חלקכם כבר בטח ראו ויודעים, אבל לאלה שלא... בשישי האחרון פורסמה כתבה במדור היופי של אקסנט בהשתתפות חמש בלוגריות והתמזל מזלי להיות אחת מהן. אומנם הבלוג שלי אינו עוסק בטיפוח אלא יותר באופנה אך עדיין היה נחמד לקחת חלק בכתבה הזו.

שבוע נפלא שיהיה ותודה רבה ליוסי על הצילומים!

Romantic casual

בתמונות: אוברול - אני תפרתי, קרדיגן - פול אנד בר, גרביונים ותיק - זארה, שרשרת - קסטרו, נעליים - קינג ג'ורג' ת"א.


בהיותי חובבת קרדיגנים נלהבת עם או בלי כפתורים, הקרדיגן הנ"ל משמש אותי אך ורק לעונות המעבר - מה שאומר שהוא לא יוצא הרבה מהארון. זה די חבל כי הוא אחד הסריגים החביבים עלי אך לפחות אני מתנחמת במחיר הנמוך (פחות מ-50 ש"ח) ששילמתי עבורו אי-שם בסופעונה של קיץ שעבר. אני לא מאמינה בלהוציא סכומים גבוהים על פריטי מעבר שכאלה שבסופו של דבר רוב הזמן לא זוכים לראות אור יום.
ובכל זאת השבוע מצאתי חלון הזדמנויות אידיאלי (מזג אויר סגרירי, רוח קרירה, אבל לא קר מדי) לעטות עלי את הקרדיגן הבז' שלי ובאותה הזדמנות את הגרביונים לראשונה מזה חמישה חודשים ולצאת לסיבוב בחוץ. הסתיו בירושלים מעולם לא הרגיש נעים יותר.

תודה רבה ליוסי על הצילומים והסבלנות וחג סוכות שמח!

עם בוא הסתיו

בתמונות: שמלה - אני תפרתי, קרדיגן ונעליים - זארה, תיק - וינטאג', גרביים - קסטרו.

התמונות צולמו ביום שישי, וכבר אז היתה תחושה של שינוי באויר. שמיים אפורים בדרך כלל מכניסים אותי למצב רוח מדכא משהו, אך הפעם לשם שינוי, זו היתה דווקא תחושה נחמדה להרגיש פתאום משב רוח קריר וטיפות גשם. היום (אמנם טכנית כבר יום ראשון, אבל מבחינתי יום שבת עדיין לא נגמר...) כבר היה ממש אפשר להריח את הסתיו - התעוררתי לבוקר סגרירי וריח של גשם עמד באויר. גשם ראשון זה תמיד מרגש, אפילו בשביל אחת כמוני, שלא נמנית עם חובבי החורף.
ואין כמו לפתוח את הסתיו עם שמלת עלי-שלכת שחיכתה יפה יפה בארון לרגע המתאים. את השמלה תפרתי השנה בערך בינואר אבל יצא שלבשתי אותה רק כמה פעמים בודדות. הבד העבה שלה והדפס הרטרו עושים אותה לשמלת הסתיו האולטימטיבית.
מקווה שהסתיו יביא איתו רק דברים טובים ומאחלת לכם שבוע נהדר.

תודה רבה ליוסי על התמונות.

זמן טוב לשינויים

בתמונות: שמלה - אמא תפרה לי, נעלי עקב - ניין וסט, חגורה - וינטאג', שרשרת - דיווה, פלאטס תחרה - זארה.

החודשיים האחרונים היו עבורי מלאי תהפוכות כך שהזנחתי לגמרי את בלוגי היקר. הרהרתי רבות אם בכלל שווה להשאיר אותו פעיל ובסופו של דבר הגעתי למסקנה שפתיחת הבלוג מלכתחילה היתה קודם כל עבורי, כדי לעשות לי טוב, ולכן לסגור אותו תהיה החלטה שגויה. בכלל, לאחרונה לא היה לי לא כוח ולא חשק להשקיע בזירה הוירטואלית כי הרבה דברים ודאגות היו מנת חלקי. בהזדמנות זו אני רוצה להתנצל שלא עניתי לתגובות של הפוסט הקודם. זה מרגיש קצת מוזר לכתוב פוסט אחרי שכל השנה כמעט ולא רשמתי כלל אבל מצד שני די משחרר.
ובכל זאת יש כמה דברים נפלאים שקרו לי בחודשיים האחרונים, שהם בבחינת "האור שבקצה המנהרה":
- עברתי דירה מהמעונות הכל כך מדכאים (פרוצדורה שהיתה כרוכה ביותר מדי כאבי ראש) לדירה ענקית ויפהפייה באחת השכונות היותר פסטורליות בירושלים. התמונות לפוסט צולמו במרפסת הראשית שמקיפה את הדירה.
- חזרתי לצייר ולקרוא ספרים - ניצול הזמן המועדף עליי שאיכשהו במהלך כל השנה הזו הצטמצם לכדי אפס.
- אנשים חדשים שנכנסו לחיי והפכו את התקופה הזו לפחות קשה ממה שהיא יכלה להיות. אתם יודעים מי אתם ואני מוקירה אתכם מאוד.
- מצאתי עבודה שנייה אחרי חיפושים מפרכים, כך שעכשיו אני מתמרנת את זמני בין שתי עבודות.
- הסתפרתי בסוף שנת הלימודים ואני מרוצה מהתוצאה. פעם אחרונה שהסתפרתי כל כך קצר היתה בגיל 7 לפני שעליתי ארצה, חוויה שהיתה טראומתית ביותר. מאז הקארה התארך לו אך אני יודעת שבקרוב מאוד אני אקצר שוב. צריך רק למצוא זמן.

כמה מילים על האאוטפיט: את הבד קניתי בירושלים לפני כמה חודשים אחרי שפשוט האהבתי בהדפס הגיאומטרי שלו והבאתי הביתה כדי לתפור ממנו שמלה. זה היה התכנון, ואחרי שכבר הוצאתי את הגזרה חזרתי לירושלים ואמא החליטה לעשות לי הפתעה ןלתפור לי את השמלה בעצמה. אין ספק שכרגע זו אחת השמלות היפות ביותר שיש לי בארון. זה גם תמיד נחמד לדעת שאתה לובש פריט יחיד במינו שאין לאף אחד אחר. בתמונות אני לובשת את השמלה עם שתי אופציות שונות של אקססוריז אך בסופו של דבר בשתיהן הלוק הוא רשמי ומושקע ומעט בוגר יותר. כנראה שמה שאנחנו עוברים בחיים בסופו של יום נותן את אותותיו ומעצב את הסגנון האישי כך שהוא רק הולך ומשתפר עם הזמן.

תודה רבה ליוסי על התמונות ושבוע מוצלח לכולם!

kalo

באחד הקורסים הסמסטר קיבלנו תרגיל שבו היינו צריכים לבחור סביבה ולחקור אותה ויזואלית. אני בחרתי בבית קפה קטן ומקסים בשם קאלו, שנמצא בשכונת בקעה. ההתרשמות הראשונה שלי מהמקום (עוד לפני שהתרגיל ניתן) היתה גדולה וזאת משום שבחיים לא הייתי בבית קפה שכזה - עיצוב הפנים נראה כמו מקבץ מקרי של פריטים ישנים מקוריים ועם זאת היה משהו שפשוט עבד בערבוביה הזאת. הרגשתי בהתחלה קצת מוזר עם כל היושן של המקום, בגלל שחלק מהרהיטים נראו כאילו אוטוטו הם עומדים להתפרק אבל האוכל ללא ספק שיכנע אותי שזה בית קפה יחיד ומיוחד ולגמרי שווה ביקור חוזר. לפניכם התמונות...

שיהיה שבוע מוצלח!

Wind of freedom

בתמונות: חולצה - מנגו, מכנסיים - אמא תפרה לי, נעליים - זארה, משקפי-שמש - ישנות של אמא, עגילים - וינטאג'- היו של אמא.


אז החופש הגיע סוף-כל-סוף ונראה שלפחות בינתיים אני יכולה לנשום לרווחה ולהנות ממנו. החודשים האחרונים היו בשבילי טירוף מוחלט הודות למערכת העמוסה, השיעורים, העבודה והניסיון לאזן הכל ביחד. אין ספק שהייתי צריכה את החופש הזה כמו אויר לנשימה ואני מקווה שעצם היותו ארוך במיוחד (כמעט חודש!) יאפשר לי להספיק לעשות את כל התוכניות שלי בלי להיות לחוצה יותר מדי ובין לבין גם לנוח.
ותודה מיוחדת לאמא יקרה שלי, על שתמיד עושה מעל ומעבר בשבילי ועזרה לי המון בתקופה האחרונה - כך שהפוסט הזה במידה רבה מוקדש לה. המכנסיים היו מתנה ממנה עוד באוקטובר, אך טרם זכו לכבוד הראוי להופיע בבלוג, את העגילים קיבלתי במתנה אחרי סידור מחדש של תיבת התכשיטים שלה (תירוץ לחפש מציאות שוות) והמשקפיים הצטרפו להם לאאוטפיט לגמרי במקרה - כשנזכרתי פתאום שבתור ילדה היית מודדת משקפי חתול מנומרות. ואם זה לא מספיק אז אימוש תיפקדה גם בתור צלמת של התמונות הנ"ל...
מאחלת לכם חג אביב שמח והמשך חופש מוצלח!